החלטה בתיק רע"צ 42091-10-12

לפני בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ מירב כפיר (להלן: " הרשמת") מיום 15.10.12 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 0140902079 (להלן: " תיק ההוצל"פ"), שאישרה את מכר דירת המגורים ברחוב הרב שך 17 בני ברק (להלן: " הדירה") למשיבים 3,4 (להלן: " הקונים") והחלטה מיום 23.10.12 שדחתה את בקשת המבקשים לפדות את דירת מגוריהם.

1.      בא כוח המבקשים עו"ד בן פורת הוא האפוטרופוס על רכושה של המבקשת 1 (להלן: " המבקשת").

2.      בין המבקשים למשיבה 2 התנהלו הליכים משפטיים בגין חוב של המבקשים למשיבה 2 בגין הלוואה שנתנה להם המשיבה 2.

3.      ביום 19.12.11 נחתם הסכם פשרה בין המבקשים למשיבה 2, שקיבל תוקף של פסק דין, בו נקבע כי המבקשים ישלמו סך של מיליון וארבע מאות אלף ש"ח וזאת עד ליום 14.5.12 ובמידה ולא ישלמו עד למועד זה יעמוד חובם על סך של שני מיליון ש"ח בתוספת ריבית כקבוע בפסק הדין.

4.      ביום 12.8.12, ולאחר שהמבקשים לא עמדו בהסכם הפשרה, נפתחו נגדם הליכי הוצל"פ במסגרתם הם פונו מדירת מגוריהם.

5.      ביום 10.9.12 הגיש המשיב 1 (להלן: " הכונס")  בקשה לאישור המכר של הדירה לקונים (להלן: " הבקשה לאישור המכר"). על פי החלטת הרשמת מיום 10.9.12 נקבע כי הבקשה לאישור המכר תועבר לתגובת החייב בתוך 10 ימים. עוד צוין כי "במידה והחייב מעוניין לפדות את הרכב/נכס, הוא רשאי לשלם לכונס הנכסים את הסכום האמור בסעיף 1 להחלטה זו וזאת במועד הקצוב להגשת התגובה או להגיש בקשה מתאימה....בהעדר תגובה במועד, יהא רשאי כונס הנכסים לעתור למתן החלטה ויצרף לבקשתו את אישור המסירה לחייב/ת".

6.      לטענת ב"כ המבקשים, ביום 9.9.12 הגישה עמותת אגודת הרפואה בקשה לבית משפט לענייני משפחה לביטול מינוי עו"ד בן פורת כאפוטרופוס של המבקשת, בשל טענות שונות כלפי התנהלותו של עו"ד בן פורת.

7.      לטענת ב"כ המבקשים, הכונס לא היה מוכן לעכב את הליכי ההתמחרות על אף התביעה  להעברת עו"ד בן פורת מתפקידו כאפוטרופוס, והגיש כאמור את הבקשה לאישור המכר ביום 10.9.12.

8.      ב"כ המבקשים הגיש תגובתו וביקש להשהות את ההחלטה בעניין הבקשה לאישור המכר עד למתן החלטה של כבוד השופטת אליס מילר בבית משפט לענייני משפחה בתביעה להעבירו מתפקידו.

9.      ביום 14.10.12 הגיש הכונס את הבקשה לאישור סופי של הסכם המכר. לטענת ב"כ המבקשים הכונס בבקשתו הטעה את הרשמת ולא גילה לה כי עדיין לא התקיים דיון ענייני בפני כבוד השופטת מילר הואיל והאפוטרופוס הכללי לא התייצב לדיון שהיה קבוע ליום 14.10.12 והוא נדחה ליום 17.10.12.

10.  ביום 15.10.12 ניתנה החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל אשר אישרה את הסכם המכר לקונים מבלי שהתייחסה לבקשת האפוטרופוס להשהות את ההחלטה למתן תגובה עניינית וזאת לאחר דיון בבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להעברתו מתפקידו.

11.  ביום 17.10.12 התקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה, אשר דחה את בקשתה של העמותה להעביר האפוטרופוס מתפקידו  ולבטל את פעולות האפוטרופוס.

12.  ביום 18.10.12 הגיש ב"כ המבקשים בקשה לאפשר למבקש לפדות את דירת המגורים למרות ההחלטה לאישור המכר. בהחלטת רשם ההוצל"פ מיום 23.10.12 נקבע כי "המכר כבר אושר".

13.  לטענת המבקשים ההחלטה מיום 23.10.12 היא החלטה לא מנומקת, וכן הם טוענים כי טעתה הרשמת כאשר לא אפשרה להם לפדות את דירתם מגוריהם, שהיא זכות אלמנטרית של חייב.

14.  עוד טענו המבקשים כי על פי ניסוחה של החלטת הרשמת מיום 10.9.12 אין הבדל בין פדיון רכב לדירה שם צוין כי "במידה והחייב מעוניין לפדות את הרכב/הדירה". לטענת המבקשים טעתה הרשמת שקצבה 10 ימים לפדיון הדירה, שכן לפדיון רכב מספיקים 10 ימים אין הדבר כך בפדיון בית מגורים אשר עלותו למעלה ממיליון ש"ח.

15.  לטענת המבקשים טעתה הרשמת אשר לא השהתה החלטתה ולא עשתה שימוש בסמכותה לשינוי ההחלטה מיום 15.10.12 לאישור הסכם המכר. עוד טוענים המבקשים כי לכבוד רשם ההוצל"פ יש סמכות על פי דין לשינוי החלטות ולכל היותר היה צריך לקבל את תגובת יתר בעלי הדין ורק לאחר מכן לתת החלטה בבקשה מה- 18.10.12.

16.  המשיבים 1 ו- 2 (להלן: " המשיבים") הגישו תגובתם לבקשה וטענו כי אין מקום לתת רשות ערעור.

17.  לטענת המשיבים, הרשמת פעלה כדין כאשר לאחר שנתנה למבקשים הזדמנות לפדות את הנכס או להגיש בקשה מתאימה תוך 10 ימים מיום המצאת הבקשה לאישור המכר לידם הם לא עשו כן, ואז אושר המכר לקונים.

18.  עוד טוענים המשיבים כי בבקשות בגינן ניתנו ההחלטות מושא הערעור מיום 15.10.12 ומיום 23.10.12 לא הגישו המבקשים כל בקשה להארכת מועד ולא נימקו את מחדלם לאי פדיון הנכס או הגשת בקשה מתאימה במועד.